ביטוח ישיר חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' אבו עודה ואח'

פסק דין

תביעה ותביעה שכנגד שהוגשו בגין הנזקים שנגרמו לרכבים המעורבים בתאונה הנדונה. התאונה אירעה בסביבות השעה 06:15 בבוקר, בכביש מס' 443, והיו מעורבים בה שני רכבים. הצדדים חלוקים ביניהם בדבר נסיבות התאונה. אין מחלוקת כי עובר לתאונה נסעו שני הרכבים באותו כיוון, כאשר רכב התובעים בתביעה העיקרית (להלן: "רכב התובעים") מצוי בנתיב הימני, ורכב הנתבע בתביעה העיקרית (להלן: "רכב הנתבע"), מצוי בנתיב השמאלי. המחלוקת היא לגבי נסיבות הפגיעה; כל צד טוען שהרכב האחר סטה לנתיב נסיעת רכבו, פגע ונפגע.

העידו בפני שני הנהגים המעורבים. בנוסף לעדויות הוגשו מסמכים ותמונות נזק, לרבות תמונות שצולמו במקום התאונה. כן הוגשו מסמכים מתיק המשטרה, לרבות דו"ח בוחן ודוחות פעולה. בעקבות התאונה הוגש נגד הנתבע כתב אישום בגין נהיגה בשכרות, אך הוא זוכה מאישום זה. נהג רכב התובעים העיד שהוא נהג רכבו בנתיב הימני, ולפתע חתך רכב הנתבע את נתיב נסיעתו, הוא בלם רכבו אך לא הצליח למנוע את הפגיעה. כתוצאה מהפגיעה עפו הרכבים ימינה פגעו במעקה הבטיחות, הסתובבו ונעצרו בניגוד לכיוון התנועה. הנתבע העיד שהוא נהג רכבו בנתיב השמאלי, לפתע פגע ברכבו רכב התובעים שסטה לנתיב נסיעתו, וכתוצאה מכך, רכבו הסתובב בכביש.

בחנתי את מכלול הראיות. הגעתי למסקנה כי יש להעדיף את גרסת התובעים. יש להדגיש שבמשפט אזרחי, על התובע להוכיח גרסתו על פי מאזן ההסתברויות. בנטל זה עמדו התובעים בתביעה העיקרית. הטעם העיקרי למסקנתי הוא שמהחומר בפני עולה שהנתבע שתה וודקה שעות מספר טרם יצא לדרכו, ויש בכך כדי להעלות חשש כי בשל כך סטה מנתיב נסיעתו. אכן כן, הנתבע זוכה בדין, אך זיכוי זה יסודו בספק שנותר במארג הראיות, אין בו כדי לבטל ממצאים אחרים שנמצאו. על כן אין להתעלם מכך ששוטרים שהגיעו למקום התאונה מצאו שנדף מהנתבע ריח חזק של אלכוהול, והוא אף הודה בפניהם כי מספר שעות קודם לכן הוא ישב עם חברים עד לשעות הקטנות של הלילה ושתה שתי כוסות וודקה. גם בבית המשפט הודה הנתבע שמספר שעות לפני התאונה הוא שתה שתי כוסות וודקה, אף שהוסיף וטען כי לאחר מכן ישן בתוך הרכב בתחנת הדלק (עמ' 3 שורות 23 – 30). אלא שגרסה זו לפיה טרם יצא לדרך, ישן בתוך רכבו, נטענה לראשונה על דוכן העדים, וכשנשאל הנתבע מדוע לא טען כך במשטרה השיב כי סיפר זאת, אך הבוחן רשם מה שרשם כרצונו. אינני מקבלת הסבר זה, שעה שנגד הנתבע הוגש כתב אישום בגין נהיגה בשכרות. זאת ועוד, מתיק המשטרה עולה שבחקירתו במשטרה טען הנתבע בתחילה שלא שתה כלל, ומשנשאל על ידי השוטר מדוע הכחיש ששתה, השיב: "יצא תשובה ככה סתם" (שורה 45 להודעה במשטרה). גם תשובה זו אינה מניחה את הדעת. עוד עולה שהנתבע ניסה לטעון בפני השוטרים, כי אדם אחר נהג ברכב. טענה זו אף היא מסבכת את הנתבע.

ב"כ הצדדים טענו, כל אחד בהתאם לצד אותו הוא מייצג, כי הממצאים בשטח תומכים בגרסת שולחו. אינני סבורה כי בית משפט יכול להסיק מסקנות מעין אלו. האופן בו סיים כל אחד מהרכבים את התאונה, כיוון העיקול בכביש במקום התאונה, מוקדי הנזק ברכבים המעורבים, וכיו"ב ממצאים בשטח, אינם מדברים בעד עצמם. לא הוגשה כל חוות דעת מומחה לפיה ממצאים אלו תומכים בגרסת מי מהצדדים, ואין מקום שבית משפט יסיק מסקנות מעין אלו, על דעת עצמו. יתר על כן, הבוחן המשטרתי כתב בחוות דעתו שעל פי הממצאים בשטח, לא ניתן לדעת איזה רכב סטה מנתיב נסיעתו. בהיעדר חוות דעת אחרת, אין מקום לקביעה נוגדת.

אין כל נימוק שיבהיר על שום מה סטה אחד הרכבים מנתיב נסיעתו. שני הנהגים היו בנסיעה רציפה במגמה להמשיך ישר בכיוון נסיעתם. בנסיבות אלו, יש לבחון מה יכול להסביר את התאונה, ואיזו גרסה סבירה יותר. מכלול הנסיבות האמורות מטה את הכף לחובת הנתבע. לא מצאתי מקום לייחס לנהג התובעת אשם תורם, מאחר ולא הוכח כי הנהג יכול היה לעשות דבר כדי למנוע את הפגיעה.

לאור האמור אני מקבלת את התביעה העיקרית ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעים סך של 41,500 ש"ח צמוד ונושא ריבית מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל, בתוספת אגרת משפט כפי ששולמה ושכ"ט עו"ד בשיעור 15% בתוספת מע"מ. הסכומים ישולמו בתוך 30 יום מהיום. התביעה הנגדית נדחית, ובנסיבות העניין ללא צו להוצאות.

המזכירות מתבקשת לשלוח לצדדים עותק מפסק הדין.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ג, 24 יולי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: